ניוזלטר אפרל 2018

06.05.2018|0 comentarii

מנכ”ל Colliers Internaţional România : טימישוארה, קלוז’ ויאסי הן הערים הבאות שיתפתחו במדינה

מנכ”ל Colliers Internaţional România מעריך כי הערים טימישוארה )אשר מקושרת באוטוסטרדה לבודפשט ווינה(, קלוז’ )אשר הממשל ההונגרי מענויין לממן מסילת רכבת מהירה בינה ובין בודפשט( ויאסי יהיו בעתיד הקרוב אלו שימשכו את משקיעי הנדל”ן, מתוך הצורך של החברות והמשקיעים להתפתח לערים נוספות מעבר לבוקרשט הסובלת, לדבריו, מבעיות תשתית. לדברי המנכ”ל, Laurenţiu Lazăr , יש לקחת בחשבון גם את בראשוב בעיקר עם הקמת שדה התעופה בעיר ופיתוח קטע האוטוסטרדה Comarnic-Braşov.

קבוצת חג’ג’ תבצע השקעות בהיקף של 70 מיליון יורו בבוקרשט

עפ”י דיווחים בתקשורת הרומנית, קבוצת חג’ג’ הישראלית רכשה 2 מבנים על שד’ Calea Victoriei )מס’ 109 ו – 139 , אשר בכוונת החב’ לחזק ולחדש( בבירה וכן מגרש בצפון בוקרשט בשווי של 20 מיליון יורו. נציגי החברה ברומניה ציינו כי בכוונת הקבוצה לבצע השקעות נוספות בכ – 50 מיליון יורו בשנים הקרובות. יצויין כי בפברואר הקבוצה הודיעה על השקעה בסך 90 מיליון יורו בפיתוח פרויקט למגורים באזור Pipera Lake . יצחק חג’ג’ צוטט בתקשורת הרומנית כמי שאמר: „בחרנו את רומניה כי זיהינו כאן שוק עם פוטנציאל פיתוח גדול, הזדמנויות רבות וצמיחה כלכלית נראית לעין. נכנסנו לשוק לפני שנתיים, אבל עד כה התמקדנו ברכישת נכסים”.

עיריית בוקרשט השיקה פרויקט למימון שיקום תרמי של מבנים

תכנית שאושרה ע”י מועצת עיריית בוקרשט בסוף מרץ תאפשר מימון של עד 80% לשיקום תרמי של בנייני מגורים בעיר )איטום, החלפת חלונות, טיפול במערכות החימום והקירור ועוד(. הפרויקט הינו בנוסף לפרויקטים המבוצעים ע”י עיריות הסקטורים בבוקרשט, ומיועד לבניינים שנבנו בין השנים 1950-1990 ולא קיבלו עד כה מימון ציבורי לשיקום תרמי. עד כה 550 בנייני מגורים בסקטורים 3 , 4 ו- 6 ביקשו לקבל מימון במסגרת הפרויקט.

אחרי 7 שנים, דוד חי, מנכ”ל AFI Europe Romania הודיע על סיום תפקידו. חברת אפריקה ישראל הודיעה כי דוד חי ימשיך למלא את תפקיד המנכ”ל עד שיאותר מחליף.

ישראל ואוקראינה יחתמו בקרוב על הסכם סחר חופשי

סחר חופשי ישראל ואוקראינה ניהלו מו”מ להסכם סחר חופשי, אשר לדברי ראש ממשלת אוקראינה, Volodymyr Groysman , והוא עתיד להיחתם בקרוב. לדבריו הסחר בין המדינות הגיע ב – 2017 לכ – 800 מיליון דולר.

נציבות האיחוד האירופי אישרה תכנית סיוע נוספת לאוקראינה

נציבות האיחוד אישרה סיוע בסך של 1 מיליארד יורו לאוקראינה, במסגרת תכנית macro-financial assistance (MFA) לצורך רפורמות מבניות ושמירה על יציבות כלכלית. התכנית עדיין טעונה אישור מועצת האיחוד והפרלמנט האירופי.

המחלקה הבינלאומית נבחרה לייצג את פרויקט BAT TOWERS בבאטומי, גיאורגיה

המחלקה הבינלאומית נבחרה ללוות משפטית את הפרויקט של חברת “BAT TOWERS” הבונה 2 מגדלי דירות בעיר Batumi בגיאורגיה. 100 דירות בבניין הראשון ישווקו בלעדית בישראל ע”י חב’ בקרה ישראל החל ממחצית חודש אפריל.

מסדרת זרקור על נציגות: מתן ספרן, הנספח המסחרי בבוקרשט, רומניה

פורסם ע”י מטה מינהל סחר חוץ בתאריך 20 במרץ 2018

מתן ספרן, הנספח המסחרי בבוקרשט של משרד הכלכלה, מציג את הפוטנציאל העסקי הנרחב לחברות ישראליות ברומניה בתחומי המים, האנרגיה, הרפואה והסייבר, וחושף את חוק ה- PPP להסדרת ההשקעות הפרטיות בחברות הזרות שהממשלה הרומנית צפויה להעביר השנה ויפתח את הדלת בפני חברות ישראליות רבות.

מזה כמעט 4 שנים משמש מתן ספרן כנספח המסחרי מטעם משרד הכלכלה בבוקרשט, רומניה. מטעם תפקידו אחראי ספרן על קידום הייצוא הישראלי לרומניה, על שיתופי פעולה בין ישראל ורומניה במחקר ופיתוח, קידום משקיעים זרים מרומניה לישראל וקידום השקעות ישראליות ברומניה, להן השפעה ישירה על התעשייה הישראלית. ספרן אחראי בנוסף למתן סיוע לחברות ישראליות החוות בעיות בירוקרטיות ורגולטוריות מול שלטונות רומניה בעשיית עסקים בשוק.

המחלקה הבינלאומית נבחרה לייצג את פרויקט BAT TOWERS בבאטומי, גיאורגיה

המחלקה הבינלאומית נבחרה ללוות משפטית את הפרויקט של חברת “BAT TOWERS” הבונה 2 מגדלי דירות

בעיר Batumi בגיאורגיה. 100 דירות בבניין הראשון ישווקו בלעדית בישראל ע”י חב’ בקרה ישראל החל ממחצית

חודש אפריל.

 

מסדרת זרקור על נציגות: מתן ספרן, הנספח המסחרי בבוקרשט, רומניה

פורסם ע”י מטה מינהל סחר חוץ בתאריך 20 במרץ 2018

מתן ספרן, הנספח המסחרי בבוקרשט של משרד הכלכלה, מציג את הפוטנציאל העסקי הנרחב לחברות

ישראליות ברומניה בתחומי המים, האנרגיה, הרפואה והסייבר, וחושף את חוק הPPP להסדרת ההשקעות

הפרטיות בחברות הזרות שהממשלה הרומנית צפויה להעביר השנה ויפתח את הדלת בפני חברות ישראליות

רבות.

מזה כמעט 4 שנים משמש מתן ספרן כנספח המסחרי מטעם משרד הכלכלה בבוקרשט, רומניה.

מטעם תפקידו אחראי ספרן על קידום הייצוא הישראלי לרומניה, על שיתופי פעולה בין ישראל ורומניה במחקר

ופיתוח, קידום משקיעים זרים מרומניה לישראל וקידום השקעות ישראליות ברומניה, להן השפעה ישירה על

התעשייה הישראלית. ספרן אחראי בנוסף למתן סיוע לחברות ישראליות החוות בעיות בירוקרטיות ורגולטוריות

מול שלטונות רומניה בעשיית עסקים בשוק.

היקף הסחר בין ישראל ורומניה עומד על כחצי מיליארד דולר בשנה, רובו הגדול יבוא מרומניה )כ 380 $ מיליון(

ומקצתו יצוא לרומניה )כ 120 $ מיליון(

 

מדובר במגמה שהתהפכה בשנת 2011 , ככל הנראה באשר להשפעתו המאוחרת יחסית של המשבר העולמי בשנת

2008.

לדברי מתן ספרן, ישנה מגמת התאוששות, „בשנים האחרונות, רומניה היא המעצמה הכלכלית הצומחת ביותר

באירופה, עם אחוזי צמיחה של כמעט 6% ומבוססת בעיקרה על עליה בצריכה הציבורית והפרטית” הוא מציין .

„השוני הגדול הוא בין מה שהיה לפני 2008 ובין מה שקורה כעת. הצמיחה בעשור הראשון 2000-2000-2008

הייתה מטאורית, כמעט ‘על טבעית’, וכעת היא הרבה יותר יציבה וזו נקודה חיובית לכלכלת רומניה „.

ברומניה חיים כ – 20 מיליון תושבים, כאשר רק בבוקרשט הבירה ובסביבתה חיים כ – 3 מיליון מהם. רומניה

מהווה את השוק השני בגודלו במדינות מזרח ומרכז אירופה אחרי פולין. מקומה הגאוגרפי של רומניה הוא

אטרקטיבי ביותר: בין שער בין מזרח ומערב אירופה, וגישה ישירה לים השחור .

” העובדה שרומניה ממוקמת על הים השחור ועל נהר הדנובה מהווה מיקום אסטרטגי למעבר של סחורות

לאירופה, ועבור ישראל המעבר הזה אטרקטיבי הרבה יותר מאשר שערי הכניסה המערביים באירופה, בהולנד

ובלגיה למשל”. מציין ספרן .

רומניה היא מדינה מתפתחת המציעה שלל הזדמנויות עסקיות לחברות זרות. הדבר נכון בייחוד לאנשי עסקים

ישראליים אשר בשנים האחרונות החלו לפעול רבות בשוק הרומני המתפתח, ובמיוחד מאז הצטרפות רומניה

לאיחוד האירופי בשנת 2007 . ההזדמנויות העיקריות לחברות הישראליות ברומניה הן בתחומי המים

והחקלאות, האנרגיה, הרפואה והסייבר .

” כספים רבים מהאיחוד האירופי מוקצים לרומניה לאור הפוטנציאל הגודל והצורך שקיים בה”. מסביר ספרן.

„לדוגמה, מתוך 20 מיליון איש שחיים ברומניה רק כ – 12 מיליון מחוברים לתשתיות מים זורמים ולביוב. זה נתון

עגום מחד, המייצר פוטנציאל אדיר לפיתוחים ישראליים בתחום המים מאידך „.

אילו חברות ישראליות יכולות להשתלב בתחומי המים ברומניה ?

„ברומניה יש 42 תאגידי מים אזוריים שמרוכזים ע”י ‘ארגון הגג של תאגידי המים של רומניה’. לנספחות

המסחרית יש קשר מאוד חזק איתם עם התאגיד. במהלך השנתיים האחרונות הבאנו ארבע משלחות )יוצאות

ונכנסות( בתחום המים בין רומניה וישראל ותאגידי מים רומניים רכשו מספר טכנולוגיות ישראליות, כרגע בסדרי

גודל קטנים לפרויקטי פיילוט, כאשר לאחר שהפיילוט יוכח כמוצלח נוכל להגדיל בעזרת כספים אירופאיים

פרויקטים בסדר גודל של לפחות פי 10 מהגודל של הפיילוט.

ומה לגבי תחום האנרגיה ?

” רומניה היא מדינת עתירת משאבי וטבע ואנרגיה. היא מעצמה בכל סוגי האנרגיה הקיימים, אם זה נפט

וגז, אנרגיה הידרואלקטרית )מים שמפיקים חשמל(, וגם אנרגיה חליפית בעיקר אנרגיית רוח, תחום שמאוד –

חזק ברומניה. בצפון מזרח רומניה נמצא האזור השני בעוצמת הרוח שלו באירופה והמדינה השקיעה רבות

בתחום זה. 85% מצריכת האנרגיה של רומניה מגיעה ממקורות עצמאיים ורק 15% מיובאים. לרומניה יש

תשתית אנרגטית נרחבת מאוד שכוללת שחקנים ממשלתיים ופרטיים )זרים( בעיקר, שמתפעלים את רשת

החשמל. רובם ככולם מתעניינים מאוד בטכנולוגיות ישראליות שיכולות לחסוך בעלויות וליעל תהליכים ולהגן על

הרשת ממתקפות פיזיות וממתקפות סייבר. בעניין הזה, הנספחות מובילה את הקשר בין חברת החשמל

הישראלית ובין מספר חברות ממשלתיות רומניות מקבילות בשלל תחומים, ביניהם: ייעול הרשת, הגנת סייבר,

ומודרניזציה של תחנות כוח „.

מהו הפוטנציאל לחברות הישראליות בתחום הרפואה ?

” בתחום המדיקל, רומניה נמצאת בתחתית האיחוד האירופי בהשקעה לבריאות בנפש, כ – 340 יורו לנפש. השוק

הרומני בתחום הבריאות מתחלק בצורה דיכוטומית בין השוק הציבורי והפרטי, כאשר השוק הפרטי מפותח

מאוד מבחינת רשתות פרטיות גדולות שמנהלות מספר רב של מרפאות ובתי חולים בתחומים שונים ומצוידות

לרוב בטכנולוגיות החדישות ביותר. תחום הבריאות הציבורי נמצא במצב רע הן מבחינת התקציב שמופנה אליו,

הן מבחינת הטכנולוגיות בשימושו והן מבחינת תפעול בתי החולים ולכן נמצא בראש סדר העדיפויות של ממשלת

רומניה. לאחרונה, הממשלה קבלה סיוע אירופי גדול לפרויקט של מיליארד יורו להקמת 3 בתי חולים אזוריים

גדולים ומעבר לכך יש תכנון להקים בית חולים ציבורי גדול וחדש בבוקרשט. הרומנים מאוד מעוניינים להיעזר

בהשקעות, ידע ישראלי ובטכנולוגיות ישראליות בתחום. הדגש בשלב הראשוני הוא על תחום הרדיולוגיה

ובהמשך צפוי להיות ביקוש לתחומים נוספים. הידע והמומחיות הישראלית מתקבלים בברכה ובשמחה „.

ובתחום הסייבר ?

” רומניה היא מעצמת IT ויש בה כ – 100,000 מהנדסים שמייצרים כ 6% מהתוצר הגולמי של המדינה. הנתון מציב

את רומניה במקום הרביעי בתחום באיחוד האירופי )ע”פ הנציבות האירופית(. יצוא שירותי הטכנולוגיה של

רומניה הוערך בשנת 2017 ב – 3 מיליארד דולר וצפוי לעבור את ה – 4.5 מיליארד עד סוף 2018 . ברומניה קיימת

מומחיות בתחום הסייבר ובשנת 2013 נאט”ו הסמיך את רומניה כמדינה מובילה בהגנה על אוקרינה בתחום

הסייבר .

על אף כל זאת, השוק של אבטחת הסייבר ברומניה הוא שוק מאוד מתפתח ובשלבים יחסית התחלתיים, בעיקר

לאור היעדר מודעות )שהולכת וגוברת( בצורך בהגנת הסייבר ועקב האופי הרומני שנוטה לאמץ טכנולוגיות רק

בהתאם לרגולציה וחוקים ולא מתוך ראייה אסטרטגית לטווח ארוך .

בהקשר הזה קיים חוק להגנת סייבר שנמצא על שולחן הממשלה ואנו צופים שיעבור עד סוף 2018 . חוק זה יגדיר

את דרישות הסף של כל החברות הממשלתיות הציבוריות והמערכת הבנקאית להגנת הסייבר. זה צפוי ליצור

ביקוש מאוד גדול לטכנולוגיות ושירותי סייבר ממדינות זרות ועקב הקשר המאוד הדוק של רומניה וישראל

בתחום הסייבר והפעילות הרבה של הנספחות בשנים האחרונות בתחום, אנו מאמינים שישראל תהיה המדינה

הראשונה ממנה הרומנים ירצו לאמץ ידע, תהליכים וטכנולוגיות על מנת לשפר את רמת העמידות להתקפות

סייבר .

בשנתיים האחרונות יזמנו עשר פעילויות שונות בתחום הסייבר. משלחות לישראל לכנסים ופגישות עם חברות,

אירועי B2B ומפגשים עסקיים בבוקרשט עבור חברות ישראליות בשיתוף מכון הייצוא והבאת דוברים בכירים

מישראל בתחום הסייבר לאירועים ברומניה ולפגישות עם בכירים רומנים .

ב – 27-28.3.18 הנספחות המסחרית בשיתוף מכון הייצוא תקיים משלחת מן הגדולות שידע הענף בתחום הסייבר

ובטחון המולדת לרומניה .

המשלחת תכלול 21 חברות ישראליות גדולות וקטנות אשר יתואמו להן פגישות אישיות איכותיות עם גורמים

רומנים רבים ביניהם: צבא, משטרה, שירותי הביון, משרד הפנים, ענקיות האנרגיה וטלקום,בנקים וכמובן,

סוכנים ומפיצים. המשלחת הזו מהווה שיא של הפעילות המסחרית בתחומים הללו בשנתיים האחרונות. הגודל

שלה ואיכות הפגישות שיתקיימו באירוע מהווה הבעת אמון לשיתוף הפעולה בין המדינות בתחומים הללו „.

מה לגבי חוק ה – PPP שעתיד לפתוח את הדלת בפני חברות ישראליות רבות ?

בחודשים הקרובים, רומניה מתעדת להעביר את חוק ה Private public partnership PPP –אשר

ישראלים רבים ממתינים לו בקוצר רוח. החוק אמור להסדיר השקעות פרטיות זרות ברומניה בשיתוף עם

הממשלה, דבר אשר ייצור הזדמנויות רבות לחברות ישראליות מתחומים שונים לקיום פרויקטים בסדרי גודל

ענקיים ללא צורך במכרז .

בשנתיים האחרונות יש לנספחות המסחרית מעל ל – 20 סיפורי הצלחה שונים בהיקף כולל של חמישה מיליון יורו.

רוב סיפורי ההצלחה הם קטנים של חברות ישראליות מתחומים שונים, כאשר הפרויקט כולו הוא ביוזמת

הנספחות המסחרית. התחומים מאוד מגוונים: מים, רפואה, חקלאות, סייבר, בטחון המולדת, בית ומשפחה ועוד”.

 

מנור וכפיר גינדי במכירת חיסול: מנהלים מומ למכירת מרבית הנכסים שלהם בישראל

וברומניה

בעקבות המשבר בקניון TLV Fashion הכושל, האחים גינדי החלו במגעים ראשוניים למכירת חברת

ההשקעות שלהם תמורת עשרות מיליוני שקלים

אורן פרוינד, „כלכליסט ” , 27.3.2018

המשבר בקניון TLV Fashion בתל אביב של גינדי השקעות מאלץ את האחים גינדי לבצע מכירת חיסול של

מרבית הנכסים שלהם בישראל וברומניה. מנור גינדי, אורי לוי, אייל פרידמן וכפיר גינדי, שהם בניו וחתניו של

משה גינדי, מנהלים מגעים ראשוניים למכירת חברת ההשקעות שלהם „גינדי קפיטל” תמורת עשרות מיליוני

שקלים. לאחר המכירה הזו, האחים גינדי יישארו רק עם האחזקה הפרטית שלהם במגדלי המגורים TLV שבתל

אביב .

גינדי קפיטל היא הבעלים ) 100% ( של חברת גינדי השקעות הציבורית, שהנכס העיקרי שלה הוא קניון TLV הכושל בתל אביב ושלב א’ של פרויקט המגורים הסמוך. חברה נוספת שבבעלות גינדי קפיטל היא „גינדי ייזום”

הפרטית שבבעלותה פרויקטים של פינוי בינוי בגבעתיים, רמת השרון וחדרה. בנוסף לגינדי ייזום יש קרקעות

ברומניה עליהם היא החלה כבר בהקמה של פרויקטים של מאות דירות למגורים שנועדו למכירה בשנתיים

הקרובות .

מטעם האחים גינדי נמסרה היום ההודעה הבאה: „מתנהלים מגעים למכירת גינדי קפיטל, חברת האם של גינדי

השקעות. המגעים מתנהלים מול מספר גורמים ונכון לרגע זה לא הבשיל המו”מ עם אף גורם „.

אחד הגורמים שמתעניינים ברכישה הוא מוטי בן משה, בעל השליטה בחברת אלון רבוע כחול, שהינה שותפה

( 50% ( של האחים גינדי בקניון TLV Fashion ולכן הוא נחשב מועמד מוביל לרכישה. שאר האחזקות בקניון הם

גינדי השקעות ) 25% ( וחברה פרטית של אביהם משה ואחיו יגאל גינדי (25%).

מאלון רבוע כחול, שבשליטת בן משה, נמסר בתגובה: „יש כל הזמן שמועות לגבי מהלכים עסקיים של מוטי בן

משה, ואנחנו לא נוהגים להגיב עליהן ”

לבד מהצרות בקניון, גינדי השקעות סבלה בשנים האחרונות מאירועים שהכבידו על העסקים שלה ועל שמה

בשוק, שהבולט בהם היה אירוע נפילת המרפסת בחדרה, בפרויקט שיזמה ונבנה על ידי הקבלן אורתם סהר.

Scroll to top